המשך מעמוד הקודם...

צרות ומכשולות - ותיקונים שונים שתקנו הגאונים הצדיקים הקדושים בדורות הקודמים

לגדור פירצות השחיטה

א)  עי' בירושלמי תרומות (פ"ח ה"ג) מעשה בטבח בציפורין שהי' מאכיל נבילות וטריפות, פע"א שתה יין בער"ש עלה לגג ונפל ומת והיו כלבים מלקקין דמו, שאלו לר' חנינא אי שרי ליקח השוחט מלפני הכלבים, אמר להם כתיב "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו" וזה הי' גוזל את הכלבים ומאכיל את ישראל, לפיכך עכשיו אוכלין הכלבים משלהם.

ועפי"ז פסק בהג"ה אשר"י פרק גיד הנשה סי' ט"ז דהמוכר טריפות בחזקת כשרות ומת קודם שעשה תשובה שאסור להתעסק בקבורתו, ואפי' כלבים אוכלים בשרו ולוקקים דמו אסור להבריחם מעליו, ע"כ.

  ב)  בש"ס דילן סנהדרין (כ"ה:) מסרו חז"ל עובדא נוראה וז"ל: ההוא טבחא דאשתכח דנפקא טריפתא מתותי ידי' פסלי' רב נחמן ועברי', ע"ש.

  ג)  ובחולין ח"י ע"א, האי טבחא דלא סר סכינו וכו' שמתי' ועברי' ואכריז אבשרי' דטריפה היא. ועי"ע בשו"ת הרא"ש כלל עשרים או' כ"ט טבח שיצא טריפה מתחת ידו ב' וג' פעמים, ע"ש.

  ד)  ועי' בשו"ת הרא"ש כלל ז' סימן א' שהשתמשו בחרמים וגזירות קשות שלא ישחוט שום אדם רק הממונה מקהל, "כדי שלא יקפוץ כל אדם וישחוט אף שאינו מומחה".

  ה)  עי' שו"ת הרשב"א סי' תקצ"ד מאורע שהי' שם.

  ו)  ועי' שו"ת הריב"ש סי' ת"ק מש"ש, וגם בסי' תצ"ז, ע"ש, וב"י סי' קי"ט מביא משו"ת הריב"ש שרצה לסלק טבח, ע"ש.

  ז)  בשו"ת מהר"ם ב"ב תשובה ד' שהקצבים לא הניחו לשו"ב לבדוק מחמת ששוהה יותר מדאי בבדיקתו ודרך טבחי גוים להקפיד, ע"ש.

  ח)  כמו"כ תמצא ברבינו ירוחם נתיב ט"ו סוף ח"א, ע"ש, ובשו"ת הרשב"א סי' ד"ש, ש"ה.

  ט)  ועי' שו"ת שארית יוסף סי' כ"ב לגיסו של הרמ"א.

  י)  ועי' שו"ת הרא"ם ח"ב סי' נ"ד שרצה לפסול טבח ונמנע מחשש שלא יעלה בידו.

  יא)  בשו"ת מהרי"ל סי' ק"כ שבימי מהרי"ל נתפס שוחט שהאכיל בני ישראל טריפות במזיד והחמיר בכל תוקף ועוז.

  יב)  כמו"כ קרה מכשול שוגג לר' יצחק אבי הגאון מהר"ם מינץ שהי' שו"ב מומחה והחמיר המהרי"ל בכפרתן (שו"ת מהר"ם מינץ סי' כ"ה).

  יג)  גם לבן מהרי"ל ר' יקותיאל שוחט יצאה פע"א טריפה מתחת ידו ורצו להעבירו (עי' שו"ת מהר"י ווייל מ"ז, נ"א).

  יד)  ע"ע בשו"ת מהר"י וויל סי' צ"ז מה שהאריך בכמה עובדות שהי' שם.

  טו)  בשו"ת מהרי"ק שורש ל"ג ענף א' מעשה בשוחט שהכשיל את אחיו פעמים רבות והגאון פסק להעבירו לגמרי,   וע"ע שו"ת עבודת הגרשוני סי' ט"ו, מהר"י בן לב ח"ב פ"ו, צ"ד (הקדמון) סי' ע"ג.

  טז)  ועי' גם מ"ש המהרש"ל ביש"ש חולין פ"א סי' ל"ט שלא הרגיש השוחט בפגימת הסכין ורמז עליה בש"ך סי' ח"י, וע"ע שם בחולין פ"ז או' י"ז מכשול בענין בדיקת הריאה.

יז)  וכן בדמשק אליעזר (חולין מ"ב:) שהעבירו שוחט בשביל פגימה שמצאו בסכין.

  יח)  בשו"ת מהר"ם לובלין סי' ע"ו ג"כ עובדא בענין שוחט וסכין פגום.

  יט)  ועי' פת"ש סי' ח"י או' ט' שמביא בשם של"ה שראה חסיד שלא אכל בשר משום שהרגיש פגימה בסכין שלא הרגיש השוחט, ע"ש ודברי השל"ה הן בשער האותיות או' ק' ומדבריו שם נ' כי פירצת השוחטים כבר התחילה לפרוש כנפיה שכ' שם בזה"ל: ואני הגבר מיום היותי לאיש נצטערתי על דבר זה מה שאוכלים בשר מכל אשר יביאו מישובי העיר ואגפיה אף כי נתמנה שם שוחט שקבלוהו בני הישוב ההוא מ"מ לפעמים מקבלין לשוחט מכל אשר בחרו אף שאינו מופלג בחסידות ובאומנות יתירה ואף בעיר גדולה שהיא עיר ואם בישראל ראוי לכל ירא וחרד לדבר על לב האב"ד לחקור ולדרוש איך הוא הסכין של שוחט דמתא אף אם הוא יר"ש, כי נוסף על יר"ש צריך אומנות יתירה וכו' עכ"ל.

  כ)  בקורת חדה על השוחטים שהיו בשנת ש"ע בערך עי' ס' הזכרונות למהר"ש אבוה"ב זצ"ל זכרון שלישי ה' שחיטה פ"ב שמדבר משפטים עם נותני ולוקחי קבלה, ואצטט כאן איזה קטעים משם (וכולו ספחתי במדור "נתינת קבלה לשו"ב") וז"ל:

הנסיון הוכיח שלא כל ראויה לבדוק ואין הדבר תלוי בידיעת הדינים וה' שחיטה בע"פ כי העיקר הוא בדיקת הסכין, והבדיקה הראוי' והכשרה תלוי' ביראת חטא, ואיה איפוא זו היראה והרעדה, בכמה נערים נעורים בעוה"ר אשר פשטו את ידם לקבל רשות הנהוגה, והשיגוה, ורוב עסקיהם בעסקי אכילה ושתי' ובתיקון השערות ובקשוט המלבושים ובהליכות גנות ופרדסים מקומות מוכנים לפורעניות וכו' ועיני ראו בחור אחד שלא ידע להבחין בין מותר לאסור ובין טמא לטהור וחזר אחר הקבלה והשיגה וכו' ע"כ.

וכ' עוד כי אילו היתה צבור יכולה לעמוד בלי בשר כשר כבר היו רבותינו מבטלים אומנתם לגמרי, וכ"כ הצטער שם עד שכ' "וכל המושך ידו ממנה לבלתי נתון אותה אפי' לכשר שבכשרים כי אם בשעת הדחק ובתנאים שאמרנו הר"ז משובח ושכרו כפול מן השמים", ע"כ.

  כא)  בס' גבול בנימין (לערך שנת ת"ס) וז"ל: ומאחר שראיתי הרבה שוחטים ובודקים שיודעים בדוחק הפשוטה מדיני מהריו"ו, וכו' עכ"ל.

  כב)  ידוע המהפכה הגדולה שאירע בימי הגאון בעל שבו"י זצ"ל בשו"ב שבעיר פראג שהתחיל להנהיג בקליפות הסירכות ותהום כל הארץ בשבילו, ובעל פליתי (סי' ל"ט) ופמ"ג (שם) וחת"ס (שם) ועוד שבעל נפש יתרחק (ומבואר באורך במדור "קליפת הסירכא").

  כג)  עי' שו"ת פנים מאירות ח"ג כ"ז נשאל ג"כ משוחט שנמצא לו קלקול, ע"ש.

  כד)  ובשו"ת ד"ח ח"ב יור"ד סו"ס ו' שראה בעיניו שובי"ם שנהפכו ע"י אומנותם לאיש אחר.

  כה)  ובשו"ת יהודה יעלה (יור"ד סי' י') במאורע ששוחט שהי' מגלח זקנו בתער שחט כבש בהתער.

  כו)  בשו"ת מהר"ם שי"ק (יור"ד י"ב) ע"ד השו"ב שהי' בעל מלחמה ומנהיג אייזענבאהן ומסתמא אכל טריפות וחילל שבתות.

  כז)  וכמו"כ מצינו הרבה עובדות בימי האריות הגאון רבינו יונתן אייבשיץ, ובעל נו"ב, ויעב"ץ, זצוק"ל שהיו הרבה שוחטים שהכשילו הכלל ישראל בנבילות וטריפות, עי' שו"ת יעב"ץ סי' כ"ד עובדות נוראות בענין שוחטים, וכן בסי' קי"ג מעשה תעתועים, ובסי' קצ"ו שם.

  כז*)  ובקבלה שיצאה מפי הגר"ר יונתן זצ"ל (מובא בהתאבקות דף ס"ג) סיים דבריו בזה"ל: והלואי שיהיו כל שוחטים ובודקים בישראל בחורים בעלי תורה ולא יומסר הדבר לחסרי מדע בעוה"ר אשר עוסקים בו כמצות אנשים מלומדה, עכ"ל.

  כח)  ובשו"ת מהרי"א ענזיל סי' ס"ח קובל על מצב הדור בזה"ל: בעוה"ר בדור הזה מחבלים כרם ד' ורבים חללים מפילים תלמידים שלא הגיעו להוראה וחוצפה יסגי, ונוטלים עטרה לעצמם ליתן הודאה לשו"ב וכו', עכ"ל.

  כט)  בשנת תר"ה היתה אסיפה גדולה של כל גדולי אונגארין בעיר פאקש להתבונן על מעמד הדת ולתקן כל בדק (מובא בס' השוחט והשחיטות דף 36, ובס' לפלגות ישראל באונגארין דף ל"ד) ותקנו גם לשוחטים, שתמיד יהיו עיני הרב עליו להשגיח על ידיעותיו והנהגותיו וחושיו אם לא אבד הרגשתו וידיעת סכין ותיקונו, ע"ש. מזה נראה כי המצב הי' ירוד בכל המדינה.

  ל)  בימי הכת"ס ומהר"מ שי"ק זצ"ל ראו הני תרי צנתרא דדהבא כי השעה מתבקשת לעשות תיקונים לגדור פירצות השחיטה וז"ל מהר"מ שי"ק זצ"ל ביור"ד סי' א': בשבוע העבר איקלע לאתרן תלמידינו הרב המופלג וכו' והעיר אותי על השערורי' בדבר השוחטים ובודקים ואמר לי בשם פר"מ (הכת"ס זצ"ל) שראוי להמתיק סוד בזה וכו' ע"כ.

  לא)  וע"ע בשו"ת עין הבדולח סי' י' וז"ל: "ובלא"ה מכוער הדבר שקהלה נאה כזו וגם רבים רוצים שם שיהי' שוחט נער ומשורר, ושרובים כאלה המה קלי הדעת, ועל הכפרים אנו מצטערים שיש להם שוחטים כאלה" וכו' ע"כ.

  לב)  וכן בשו"ת זכרון יהודה ח"ב סי' א' בסוף דבריו "וכ"ש שלב השומע יכאב בשמעו שבא אחד מכפר וועלזען מנערים המנוערים לברך את הזבח שם במקומם, תסמר שערות אנוש הכזאת יעשה בישראל שנפשות ישראל נתונים ביד קלי הדעת על לא דבר", ע"כ.

  לג)  וע"ע בפמ"ג מש"ז סי' א' ס"ק ט"ז שרבו המתפרצים בעו"ה, ע"ש.

  לד)  בס' ברית מטה משה התאונן מרירות על רוע המצב וחורבן השוחטים, והא לך קצת מהעתקת לשונו: הבשר עדיין בין שנינו שאכלנו נבילות וטריפות עד כה שהי' גודל המכשלה הזאת בישראל שהרבה שוחטים אין להם הרגשה וכו', דבר זה החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו והשכינה בגלות עדיין בעונינו, וכאשר נמצאו כמה קלקולים אשר אין להעלות על הספר כי קצר היריעה מלהשתרע וכו', ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה שגרמו לנו השוחטים כמה רעות וכו' עכ"ל.

  לה)  בפנקס הגדול שבק"ק פרעשבורג נמצאו תקנות קבועות במסמרות חזקים שנתקנו ע"י אריות שבחבורה הגאון מוהר"ר עקיבא איגר זצ"ל בעמ"ח משנת דרע"ק, והגאון מוהר"ר משה חריף זצ"ל, ומבין השיטין ניכר כי מחמת ריבוי התקלות נגרם להם להתאסף ולתקן תקנות.

  לו)  עוד בפמ"ג סי' ח"י ס"ק כ"ט העתיק עובדת מהרש"ל המובא בקיצור נמרץ בש"ך סי' ח"י סעיף י"ז, וסיים עלה בזה"ל: ומעתה אין אני מתמיה על החוצפה וגאוה שבזמנינו זה אם היו כן בדורו של מהרש"ל שהחציף השוחט נגד גאון ישראל והדרו שהי' תורה וגדולה במקום אחד כ"ש  עתה, עכ"ל.

  לז)  בס' הזכרונות למהר"ש אבוהב זצ"ל זכרון שלישי, מתאונן מרירות למו על מצב השחיטה בימיו, וכותב בין השאר בזה"ל: העיקר הוא בדיקת הסכין והבדיקה הראוי' והכשרה תלוי' ביראת חטא אשר כתבו כל חכמינו וזקנינו ז"ל, ואיה איפה זו היראה והרעדה בכמה נערים נעורים בעוה"ר אשר פשטו ידם לקבל רשות הנהוגה והשיגוה, ורוב עסקיהם בעסקי אכילה ושתי' ובתקון השערות וקישוט המלבושים והליכת גנות ופרדסים מקומות מוכנים לפורעניות ופתחים פתוחים לשטן... ועל סמך הרשות שבידם נוטלים עוד רשות לעצמן לשחוט בכ"מ בסכין אשר ימצאו שם, וכו' עכ"ל.

  לח)  וע"ע בשו"ת חת"ס יור"ד סי' ח' י"ג, ואו"ח סי' ר"ח, ו'.

  לט)  ועי' בתולדות יעקב יוסף פ' נשא ד"ה והעולה.

  מ)  עי' שו"ת ד"ח ח"א יור"ד סי' ז', י"ג, ועוד הרבה תשובות קלקולי השובי"ם בימיו.

  מא)  וע"ע שו"ת שו"מ ח"א ספר שני תשובה מ"ח.

  מב)  וע"ע שו"ת בית אפרים יור"ד סי' ח', לענין בעל השור עם שורו.

  מג)  וע"ע שו"ת בגדי כהונה או"ח סי' ד'.

  מד)&n