המשך מעמוד הקודם...

 

קונטרס

המתיר אסורים

עם הערות בשם

אבן מקיר תזעק

פרק א

בס"ד. אור ליום ו' לסדר כי תבא שנת תשנ"ד לפ"ק.

פה לוד, ארץ-הקודש במטוס (עראפלאן).

אל כבוד ידידי הרה"ג רבי משה נחשוני,

העומד בראש הכשרות באה"ק,

והרה"ג מוה"ר ראַבינאָוויץ

והרה"ג רבי עמרם אדרעי שליט"א

א.

אודות בקשתכם הנכונה לברר בענין השחיטה ששוחטים בארצה"ב על ידי מכונה הנקראת "פּען", ובשחיטה תלוי', ובכלל כשרות השחיטה בארצה"ב, אם היא כשירה למהדרין, או שעת הדחק והפסד מרובה, או בדיעבד, או צורך גדול, ובעל נפש לא יאכל ממנו.

 

 

ב.

היות[1] וקיבלנו קונטרס משו"ב הנקרא י. א. יאַקאָב, שהוא שו"ב בבית השחיטה של חיימאָביץ הנקרא אינטערנעשאנאל גלאט כשר, והוא עומד תחת השגחתו של הרה"ג פוסק הדור מוהר"ר משה שטערן (שליט"א), אבד"ק דעברעצין, והשו"ב הנ"ל מתיר את ה"פּען" בזה שסומך עצמו על רבנים גדולים שכבר שבקו לן חיים, ורבנים שהם עוד חיים וקיימים וכו', ועל כל אחד כותב שהוא בעצמו ביקר בבית השחיטה וסמך ידו עליהם. ועל הגה"ק מסאַטמאַר זצ"ל כתב ג"כ לראי' שהנהיג[2] שחיטה נפרדת[3] של קהילת סאַטמאַר, והי' לו צוות[4] שוחטים, ועל שולחנו[5] הק' בסאַטמאַר הי' הבשר ששחטו כנ"ל. ועל כל רב ומורה מביא גדלותו[6] ושהי' מומחה[7] גדול בשחיטה. ועל כל אחד כותב שהוא רב גדול פה ושם וידיו רב לו בשחיטה[8] וכו'. וכל השובי"ם שמביא ומכיר היו שובי"ם מלפנים באירופּה, וכל השובי"ם[9] היראים[10] שדיבר אתם, כולם הפליאו לומר שהשחיטה ב"פּען" היא יותר טוב[11] ממה שהי' באירופּה.

ג.

ואנחנו הרבנים מא"י איננו מסכימים[12] לע"ע להתיר ה"פּען" הנ"ל, אבל יש לנו לחץ גדול מהרבנים והסוחרים הנ"ל, עד כדי כך, שאמרו לנו, שאם לא ניקח מהשחיטה הזאת, יפנו לערכאות[13] במדינת ישראל וכו', וכך בוודאי יצליחו.

ד.

ג"כ בקשו חוות דעת בענין ה"מנהג" (אותיות "גהנ"ם") שיש בכמה מקומות, ובפרט באוסטראַליע, שתיכף אחר השחיטה יורים באקדח בראש של הבהמה וכו'.

 

פרק ב

ז"ל אגרת יצחק אליעזר יאַקאָב

א) המכתב (הזאת) [הזה] הוא תקציר היסטוריא של כארבעים שנה בארה"ב, גדולי ישראל שסמכו את (ידיהם) [ידם] בשחיטה בתליה (ובֶבַאַקאס) [ובְבאַקס]. וכתבתי זאת בקצרה, ואי"ה אבוא עוד באריכות בעזה"י (הכותב).

בס"ד. יום א' לסדר חוקה אחת לכם וגו', חוקת עולם, תשנ"ד לפ"ק.

אל כבוד ידידי הרה"ג רבי משה נחשוני שליט"א, העומד בראש מחלקת הכשרות בארץ ישראל תובב"א בכלל ועל השחיטות בחו"ל בפרט

י.מ.נ.

בראשית מכתבי, אדרוש בשלומך הטוב, כראוי וכיאות. ואקוה לשמוע ולהשמיע אך טוב כל הימים, אמן.

א) אודות בקשתך הנכונה וגם בקשת הרה"ג רבי משה אליפאנד שליט"א מראשי מערכת הכשרות[14] באירגון איחוד הקהילות OU[15] בארה"ב, לברר את סדר השחיטה בארה"ב[16] מזה עשרות בשנים עד היום, אענה בעזה"י לבקשתך[17] בעזה"י לכתוב בזה כפי מיטב[18] ידיעתי ומה שביררתי[19] בענין זה.

ג) הנה זה יותר משתים עשרה שנה, שהמסבב כל הסיבות ב"ה, סיבב שביָמַי ושנותי אלו אתאבק בעפר רבנים, ולהתחבר בחבורת השובי"ם בארה"ב[20] עוד מדור הקודם[21] אשר שימשו בשו"ב בק"ק[22] באירופא[23], ואלקט קצת — כאמור לפי מיטב ידיעתי[24] — בנושא זה, ובעזרת השי"ת אקוה, שלא אכשל בדבר הלכה, אמן.

ד) מזה עשרות בשנים, הנהוג[25] הוא בארה"ב, לשחוט במכונה הנקראת כאן באַקס, או[26] פּען. ולא הי' שום גדול ופוסק כל הזמן (שעררו) [שערערו] אחרי זה פה בארה"ב[27]. ואפי' בארץ ישראל לא (עררו)[28] [ערערו] על זה רק בזמן האחרון נפל על זה (עירור) [עירעור] ובוודאי אי אפשר לבטל את כל גדולי עולם של דור שלם שמקום מושבם בארה"ב[29] שלא (ידוע) [ידעו] את דבר ההלכה בזה ח"ו, כמו שנבאר לקמן.

ה) לפני כן, נהגו לשחוט בתלייה, דהיינו שקשרו את רגלי הבהמה למעלה והראש נשאר תלוי, והעכו"ם החזיק את ראש הבהמה בידיו, ובין רגליו, והשוחט ניגש לשחוט.

ו) והשחיטה שנהוג היום, בבאקס, הוא באופן שהבהמה נכנסת בתוך מכונה, באופן ישר, בהליכה רגילה עם רגליה, והראש הוא כרגיל, ואיננה יכולה לזוז ממקומה, לא לפניה ולא לאחריה. המכונה מרימה את הבהמה קצת בבטנה, ואח"כ נמתח ראש הבהמה יפה, והראש מתחזק ומוחזק מכל הצדדים, והשוחט שוחט מן הצדדים, בשיפוע כזה:

כך אנו שוחטים

מקום השחיטה בשיפוע

ואם שחטו כך אז היה השחיטה יותר מלמטה למעלה כי צואר הבהמה (מתוחה) [מתוח] בשיפוע.

ואם השחיטה היא באופן כזה:

ולא שוחטים כך

אזי השחיטה היא "מלמטה למעלה" ממש, אבל באופן שאנו שוחטים, הרי זו שחיטה "מן הצדדים", ולא ממש "מלמטה למעלה", כמו שקוראים זאת בארץ ישראל.

ז) ובאמת, כששחטו בתלוי, אז היה יותר קרוב לומר "מלמטה למעלה", אף על פי כן התירו זאת[30] לכתחילה, הרבנים הגאונים יוצאי הונגריה, פּולניא, ליטא, גאַליציא, ועוד. ובעזר השי"ת נבאר את דרכם עד כמה שידינו מגעת, בעזה"י, אמן.

ח) בתחילה, כשבאו השובי"ם והרבנים לארה"ב, עוד לפני המלחמה, ומיד אחרי מלחמת השואה, לארצות הברית — וקאנאדא, היה סדר השחיטה בתלויה[31], דהיינו שתלו את הבהמה בשתי רגליה, והגוי החזיק את הראש בשתי ידיו, והראש בין רגליו, ומשתי הצדדים אחזו הגויים את בהמה, ליתר ביטחון. וכך שחטו "מלמטה למעלה", וכך באמת אפשר לומר שזו שחיטה מלמטה למעלה.

ט) וכסדר הזה שחטו כל[32] השחיטות דאז, הן ב"כשר" והן ב"גלאַט[33] כשר", בארצות הברית וקאנדא.

המשך בעמוד הבא...