אבל אנחנו ואבותינו חטאנו

המשך מעמוד הקודם...

אברהם מאיר איזראעל

אבד"ק הוניאד

 

ב"ה יום ה' לפ' וירא אליכם כבוד ד' י"ב למב"י שנת תשנ"א לפ"ק, ברוקלין תצ"ו.

יתן ה' את הברכה, שמורה וערוכה, מאלקי המערכה, אשרי שלו ככה, ה"ה הרב הגאון הצדיק, לוחם מלחמת ה' במסיה"נ, חו"פ וכו' מוה"ר שמחה בונם ליבערמאן שליט"א, דומ"ץ ומרביץ תורה בעיר לונדון הבירה תצ"ו, חיים ברכה ושלו'.

אחדשה"ט בידידות נאמנה,

הנה זה איזה ימים שהנני עסוק בספרו היקר "בשבילי השחיטה" וכמעט שעברתי על כל גדותיו מרישא ועד גמירא, ונתתי שמחה בלבי ועבידנא יומא טבא כי חזינא צורבא דרבנן דשלים מסכתי' מלא וגדוש בבקיאות רב ונפלא חכו ממתקים וכלו מחמדים, בענינים גדולים העומדים ברומו של עולם, ענין השחיטה כהלכה המקובלת אצלינו מדור דור, ולמרות עתותי המצומצמות, מערכת הקדש של השחיטה הכשרה, שכהדר"ג ידידי שליט"א יצא במלחמת קדש, נגד הפולמוס הנורא שהממשלה שם רוצה לפגוע בה ביד חזקה, דחקה את זמן מנוחתי נדדתי שנת מעיני ומעפעפי תנומה, ועברתי בכובד ראש על כמה פרקים בספרו הנ"ל, ובעיקר בענין "שחיטה בעמידה" מלמטה למעלה, וכן הולכה והבאה אחת, ועוד ועוד, וה' ישמרינו מסכנה זו של שינוי גמור לכשרות השחיטה המקובלת אצלינו מדור ודר.

והנה אמרו חכמינו ז"ל "אין חכם כבעל הנסיון" וזה יותר מארבעים שנה בשנת תש"ה כשהייתי משמש ברבנות בעיר וינה, יצאו אותם הרשעים ימש"ו בעלי צעב"ח לפני הממשלה החדשה בעסטרייך אחר המלחמה, על שהרשו לפליטת בית ישראל דשם לעשות את השחיטה כדין וכדת בלי הימום מקודם, והשחיטה הכשרה בכל המדינה עמדה בעת ההוא תחת השגחתי, ואחר השתדליות שונות אצל אנשי הממשלה עלתה בידינו להכשיל את הרשעים המעוררים בעלי צעב"ח, ולהעמיד את מערכת השחיטה הכשרה על תלה. והנה בתוך הדברים נתברר לנו כי הכמורה הנוצרית הי' מראשי החובלים לבטל את השחיטה הכשרה, ונזכרתי במש"כ מרן הגאוה"ק בעל דברי חיים זצ"ל (יו"ד ח"א סי' י"ז) כי בכמה קהלות בארץ לוע"ז אכלו ופטמו בנו"ט ע"י השובי"ם הקלים, גברו עליהם דעות זרות עד שנאבדו מן הקהל עיי"ש דברים חוצבים להבות אש, וע"ע בס' חלקת חיים (אות ש' ערך שחיטה) בטעם שקורין לסכין של שחיטה בשם "חלף" כי עלול להחליף את השוחט ואת האוכלים משחיטתו שימירו דתם רח"ל. וב"ה שירדנו לסוף דעתם הטמאה, ויצאנו במלחמת מצוה נגד המעוררים הרשעים, וחפץ ה' בידינו הצליח, ועד היום שוחטים שם שובי"ם כשרים כדין וכדת בלי התערבות הממשלה.

והנה כלפני שנתיים בא לפנינו לפני הנהלת ה"אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה" שתדלן אחד מלונדון, והציע לפנינו תכניתה של הממשלה האנגלית לעשות שינויים שונים בענין השחיטה הכשרה, ובקש מאתנו להשתדל בכל האופנים לבטל את הגזירה הנוראה. והחלטנו לעשות צעדים שונים לטובת הענין (וראיתי בספרו את מכתב ה"אגודת הרבנים" אל הרבנים הגאונים שליט"א בלונדון להשתדל בענין, ובברכה שיצליחו לבטל את הגזירה בעזהשי"ת) וכן שלחנו משלחת של רבנים ועסקנים אל צירי ממשלת אנגלי' בוואשינגטון וכן בניו יארק.

סוף דבר הכל נשמע, אשרי חלקו ועמלו שיצא במלחמת קדש ולעמוד בראש מערכת קדש זו להגן על השחיטה כהלכה במדינתם, ולבא לעזרת ה' בגבורים, וה' הטוב יהי' בעזרו לזכות את הרבים. ומגלגלים זכות ע"י זכאי, ויפוצו מעיינותיו חוצה בספריו היקרים, ויהא רעוא משמיא שיאריך ימים ושנים ומתוך נחת והרחבה יזכה עוד לזכות את הרבים ולהעמיד הדת על תלה, עד אשר נזכה במהרה לקיבוץ הנפוצות וזריחת אור לישרים ע"י ביג"צ בב"א.

כעתירת ידידו הדושת"ה ובלונ"ח מצפה לגאולה וישועה

 

הק' אברהם מאיר איזראעל

אבד"ק הוניאד

חופ"ק ברוקלין תצ"ו



בס"ד, ועש"ק פ' שלח תש"נ לפ"ק, פה ירו"ם עיה"ק תובב"א

לכל אחב"י והרבנים הג' החשובים די בכל אתר ואתר ה' עליהם יחיו

הריני מצטרף עם הרבנים הגאונים כיהודה ועוד לקרא שלא לשנות שום דבר מהשחיטה הנהוגה מימי קדם ובכל מנהגי' שנוסדה ע"י הגאונים אשר קטנם עבה ממתנינו ואין דבריהם צריכין חיזוק שלא לזוז כקוצו של יוד אף ממנהג קל, וכל מי שיש בידו לעשות למען השחיטה ברוך יהי'.

ולראי' חתמתי שמי היום ועש"ק פ' שלח תש"נ לפ"ק פה עיה"ק ירו"ם

בן ציון אבא שאול

יאודה צדקה

  

הרב שלמה זילברשטיין

ראש כולל אברכים בית תלמוד להוראה

ב"ה, ב' תמוז לס' ושחט

כבוד ידידי היקר מאז הרב הגאון המפורסם לשול"ת מהו"ר החסיד כש"ת שמחה בונם ליברמן שליט"א

ראיתי ספרו "בשבילי השחיטה" ובהם חידושים יקרים מפז, וכבר איתמחי גברא בחיבוריו הנפלאים, אבל העיקר שבאתי בזה, אודות התוכן שבספרו היקר זה שנתחבר על אודות הגזירה על השחיטה, המסורה לנו מדור דור עד למשה רבינו ע"ה מסיני, המרחפת על פני היהדות שבמדינת אנגלי’, וכאשר ישראל ערבים זה לזה, מוטל חוב קדוש, על כל מי שיראת ד' בלבבו ודבר ד' יקר בעיניו לא לנוח ולא לשקוט ולעשות כל מה שאפשר שגזירה זו לא תצא לפועל ח"ו, כי ניסיון פגיעה זו היא פגיעה ביסודות התורה והיהדות שניתן לנו ממרע"ה בסיני, וכפי שסדרו ופסקו לנו פוסקי הדור גדולי וקדושי ישראל מדורות עולם, איך להתנהג על כל פרטי הפרטים והדקדוקים, ולפנים בישראל כאשר הי' ניסיון כל שהוא לשנות איזה פרט ממנהגי השחיטה היו גדולי הדור עומדים בפרץ כחומה בצורה לבל ליתן למשחית עבור בגבולנו.

וידוע שגאון הדור הרה"ק ר' נתן אדלר זצוק"ל מסר נפשו לבצר חומת השחיטה ונלחם בזה עד מסיר"נ וראה בזה עיכוב הגאולה ובאם הי' משיג כל רצונו הי' מחיש ישועה, וכן מענין לענין באותו ענין בדור שלפני פנינו הי' בזה מרן ראש גואלת אריאל כ"ק אדמו"ר זצוק"ל בעל א"א, שיצא בעוז במכתב הק' להעמיד דת השחיטה על תילה לבלי תת עול זרים על השחיטות וסידרה, ולכן טוב עשה בעמיו שיצא בעוז ובגאון להתריע ולהזעיק על אודות הגזירה הנוראה ח"ו אשר צריך לנוע אמות הסיפים של קהלות ישראל בכל אתר ולהקהל ולעמוד על נפש' יסוד התורה והמסורה שלא ישלטו בה זרים ומוזרים ח"ו, ויעזור לו השי"י כדאי' מגלגלין זכות ע"י זכאי, ונזכה כולנו להתבשר במהרה על ביטולה של גזירה חמורה זו, ולהרמת קרן התורה וישראל עמו וישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי לאמור הן גאלתי אתכם אחרית כראשית וגו' ונאכל שם מן הזבחים וגו' בב"א.

הכותב וחותם ידידו עוז הדוש"ת

 

שלמה זילברשטיין

 



 

עובדיה יוסף

בס"ד, כ"ט סיון תש"נ

בא לפני האי גברא רבה ויקירא הרב הגאון המפורסם כש"ת רבי שמחה בונם ליברמן שליט"א אתא ואייתי מתניתא בידי' ספרו החשוב "בשבילי השחיטה", והנה הוא נאה דורש ונאה מקיים, ועומד בפרץ בענין השחיטה, נגד הרוצים לשנות ממנהגי וסדרי השחיטה הנהוגים בכל תפוצות ישראל מדורי דורות, ונאחזים בחוקי הממשלה במדינתו באנגלי'. והרה"ג הנ"ל עמו עוז ותושי' ולוחם מלחמת ה' שלא לשנות כלל ממנהגי השחיטה המיוסדים על יסוד רבותינו הגדולים אשר מפיהם אנו חיים. ולפעלא טבא אמינא איישר חילי' לאורייתא. ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצליח, וכל מי שיש בידו להחזיק ולסייע ולתמוך בידו, יבורך מפי עליון, כאמור: חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו. ויהי רצון שבקרוב נזכה לישועת ה' ובא לציון גואל. ישראל נושע בה' ישועת עולמים. אמן.

בברכת התורה

עובדי' יוסף

 

אני החותם מצטרף לכל הדברים הנאמרים באמת למעלה ראש מפי הראשון לציון נשיא מועצת חכמי התורה, ודבריו חיים וקיימים ונאמנים, הם הם דברים המוצדקים וא"צ חיזוק, שאין ראוי לשנות שום שינוי קטן או גדול ממנהגי השחיטה הקיים מדורי דורות בעיר לונדון המעטירה, וכל המשנה ידו עה"ת, שהוא כנגד הדין והמנהג. ואפריין נמטיי' להגאון הגדול המפורסם ר' שמחה ב