אבל אנחנו ואבותינו חטאנו

המשך מעמוד הקודם...

כדי יהי' ברור ומובן לכל תוכן ספר "בשבילי השחיטה" העתקנו כאן מאמרו של החכם והסופר הרב בצלאל לנדוי ז"ל.

בשבילי השחיטה - להגאון רש"ב ליברמן שליט"א

מאז עמדנו לפני הר סיני קיבלנו את התורה הקדושה, כדי להתקדש ולהיטהר במצוותי' לא השלימו שונאי ישראל, וכדברי חז"ל למה נקרא שמו סיני כי מסיני ירדה שנאה לישראל, בין הענינים שבהם ניסו לפגוע בישראל מדור דור, הי’ ענין כשרות הבית היהודי. עוד בימי מרדכי ואסתר מצינו במס' מגילה יב ע"א מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל באותו הדור כליי' וכו'... מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע ואחשורוש רצה להכשילם. בגמרא משווים זאת לעבודה זרה, ובמדרש רבה מובא שהמן הרשע בא בעלילה גדולה על ישראל ולאחר שהכשיל אותם במאכלות אסורים הוסיף לדרדר אותם במדרון רוחני וכו'.

מלפנים בישראל היתה האמונה הטהורה מושרשת היטב בכל שדרות עמנו, להכשלת כל הנסיונות לפגוע בבית ישראל. בכל דור ודור ובכל אתר ואתר קמים עלינו לכלותינו, ובראש וראשונה לפגוע בבחינה רוחנית ובכלל זה להכשיל את ישראל בטריפות המטמטמים את הלב. אולם במקום שיש רודפים יש מצילים.

אבותינו מסרו את נפשם על הזהירות ממאכלות אסורות. הם קיבלו את עול הגלות בהכנעה, אולם בענין זה לא נכנעו ולא ויתרו על קוצו של יו"ד. בכל נסיון לפגוע בסדרי הכשרות השיבו מלחמה שערה במאבק הקודש להגן על משמרת זו שהיא מיסודות התורה וקדושת עם ישראל.

לא יאומן כי יסופר כי גם בתקופתנו החדשה, עם ההתפתחות הטכניקא, לא חדלו שונאי ישראל מנסיונותיהם לפגוע בנו, וגם בדורות האחרונים הועלו הצעות שונות במסוה של "צער בעלי חיים" כדי לפגוע בשחיטה הכשרה.

לצערנו הרב הגיעה הסכנה גם לאנגלי', וגם כאן התגברו שונאי ישראל והצליחו לשכנע את משרד החקלאות להציע תקנות שנועדו, כביכול, להקל על צערה של הבהמה, אך למעשה אין כוונתם אלא לבטל את השחיטה הכשרה.

בהתאם לתקנות, שנוסחו במשרד החקלאות בבריטני', נדרשים השוחטים לשחוט על ידי חתיכת הצוואר ולעשות זאת בתנועה אחת עם הסכין, הולכה לבד או הובאה לבד, ובדרך זו לחתוך את שני הסימנים בבת אחת, והדבר ברור כשמש שאי אפשר לעשות זאת בלי חשש דרסה ושהייה.

זאת ועוד, מפקח מיוחד מטעם השלטונות, נכרי, יעמוד על השוחטים ויראה אם הם נענים להוראה זאת, ומי שיתפס שעובר על חוקים אלו יענש במאסר של שלושה חדשים או בארבע מאות שטרלינג קנס או בשתי העונשים גם יחד, וזאת נוסף על שלילת רשיון השחיטה.

אין איפוא כל פלא שגדולי ישראל רואים בכך סכנה לבטל את השחיטה הכשרה, אשר פרטי' ואופני השחיטה מקובלות לנו מדור דור וכאשר הנהיגו בכל בית ישראל. מובן שכל שינוי באיזה צורה הוא בטולה ח"ו, ולדעתם של הרבנים הגאונים גדולי דורנו, יש לשחיטה כזאת חשש נבילה וטריפה.

במקום שיש רודפים יש מצילים, ויצויין לשבח ולתהילה הגאון רבי שמחה בונם ליברמן, משומרי משמרת הקודש בלונדון, שפתח במערכה ואינו חדל לתבוע מראשי הציבור ומהרבנים לצאת למערכה נגד הסכנה של התערבות השלטונות בעניני דת שלנו. אם ניכנע בשטח זה שהוא חשש של הריסת הכשרות בבית ישראל - הוא מסביר - ימשיכו השלטונות להתערב גם בעניני חינוך הילדים, ולמנוע מאתנו לגדל את בנינו ובנותינו לפי מורשת אבות".

זכורים זכורים לטובה העסקנים בכל מקום ומקום התנדבים לעסקי צבור באמונה, וביחוד השומרים על עניני הכשרות, אולם רבי שמחה בונם ליברמן אינו מסוג העסקנים גרידא. הרב ליברמן הוא גדול בתורה. עוד לפני כשלושים שנה חיבור ספר נכבד בשם "זרע ברך ה'" על סוגיות הש"ס, וגדולי הדור וביניהם הגאון רבי משה פיינשטיין וכן מרן רבי שלמה זלמן אוירבך, מעידים עליו שהספר מלא וגדוש חריפות ובקיאות וידיו רב לו למשקל ולמטרי בבקיאות גדולה ובסברא ישרה, אולם לנוכח הסכנה התגייס למערכה ואינו חדל ממלחמתו להבטחת הכשרות בבית ישראל.

את הכרוזים והמכתבים שהגיש לגדולי ישראל בענין ההתנגדות ל"שחיטה בעמידה", וכן את תשובותיהם המסכימים לו ומעודדים אותו, אסף בספרו "בשבילי הכשרות" המחולק לששה מדורים - "שבילים" בלשונו: בשבילי השחיטה, דרוש לשחיטה, שחיטה בעמידה, כבוד חכמים, סכין במקדש, בפולמוס השחיטה, ועיקרו נועד לברר דברי ראשונים ואחרונים, להראות חומר עניני שחיטה.

גדולותו בתורה, משתקפת במדורים השונים, כאשר הוא מביא את דברי ראשונים ואחרונים, תוך גילוי בקיאות עצומה ודן בדבריהם לבירור הלכה ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, כמובן בענינים הנוגעים לנו, כגון בדברי הרמ"א על ענין קבלה של השוחט. בתוך הדברים הוא מביא את מקורו ומאריך לדון בזה כדי להוכיח את צדקתו, והוא סולל נתיבות חדשות לבירור הלכה זאת ודבריו מבוססים על יסודות איתנים.

רצוי ביותר שהשוחטים, הבודקים ומורי ההוראה ילמדו בעיון בספר שלפנינו, ועד כמה הרבו חז"ל לתקן תקנות בזה, שזהו מעיקרי הדת, להזהיר ולזרז להשובי"ם והרבנים מרן ורבנן ולכל קהלא קדישא, להשגיח בעין פקיחא באלה הדברים העומדים ברומו של עולם.

כהלכתא למשיחא ניתן לראות את הקונטרס הכלול בספר "סכין במקדש", בו הוא דן אם נהגו במקדש בדיקת הסכין קודם שחיטה או לאחר שחיטה, והוא מצא יסוד לכך במשנת מידות פ"ד משנה ז' שם נזכר "'בית החליפות' ששם גונזים את הסכינים", וכן בסוכה נו ע"א וחלונה סתומה שחלונות היו בבית החליפות ששם גונזים את הסכינים, ובהמשך לפנינו בירור יסודי בעניני קדשים.

עמדנו על גדולתו של הרב ליברמן, אולם מטרתו היא לקדם פני הסכנה ותובע לגייס את דעת הציבור, הן בבריטני' והן בעולם כלו, ועל יסוד חיוב ערבות המוטל על כל יחיד ויחיד בישראל ובתי הדינים הכשרים חייבים לעשות סייגים וגדרים, ואם ישנם סכנה של פגיעה בדיני ישראל, כגון גזירת השחיטה המאיימת בבריטני', הוא תובע מבתי הדין ופרנסי הקהילות השונות ללחום מלחמת ה', לצאת בפומבי ולעורר את כל היהודים וייתכן לדעתו שיש מקום לגזור תענית צבור כדי לבטל את רוע הגזירה.אם כי הרב ליברמן גדול בתורה ובהלכה כעדותם של גאוני הדור הוא מתעטר בענותנותו, ובהקדמתו הוא מבקש שלא יסמוך עליו שום אדם בהלכה ובפרט לא להקל, ובהסתמך על ספרו, בפרט בזמן הזה שכל אחד מקלו יגיד לו, ואין להכריע בשום הלכה ללא בירור יסודי במקורות הראשונים והאחרונים. אין לנו אלא לאחל לו שיצלח במאבקו להעמיד הדת על תילו, ולהרים רמת הכשרות בבריטני' וכן בכל אתר ואתר, כדברי הרמב"ם בספר קדושה שהזהירות במאכלות אסורות מביאים את האדם למעלות גדולות.

 



 

נוסח שער קונטרס

שחיטה בעמידה

מספר "בשבילי השחיטה"

להגאון הגדול שמחה בונם ליבערמאן שליט"א

בו יבואר פרטי דינים וחששות הנוגעים לענין שחיטה בעמידה בכלל וההשתמשות בכלוב האמריקאי במכונה חשמלית להחזיק ולמתוח הראש, בדרך שאלה שהצעתי לפני גדולי ישראל שיחוו דעתם בדברים העומדים ברומו של עולם מעיקרי הדת,לעורר לב אחב"י לעמוד על המשמר ולהשפיע על הממשלה שלא יתערבו בעניני דת, ואף שהרבה הסכימו עמי לא הבאתי כל שמותיהם, וכל דברי אינם לא להלכה ולא למעשה.



 

שאלה שנדפס בספר "בשבילי השחיטה"

מהגאון הגדול שמחה בונם ליבערמאן שליט"א

ב"ה יום ח' סיון תשמ"ח לפ"ק פה עובר אורח עיה"ק בני ברק יע"א.

שאלה שנשאלה אל כבוד אלופי שרי ישראל גדולי ההוראה הרבנים הגאונים שיחיו לאיט"א.

בענין הגזירה על השחיטה שהממשלה הבריטית רוצה לחקוק חק 15 סעיפים (וכבר עברנו וביארנו תוצאותיהן ח"ו אם יתקבלו, ה' יפר עצתם) וסעיף אחד (מספר 4) לתקן שימוש של כלוב המחזיק את הבהמה במצב עמידה, ותמיכת ראש מתאימה. שמותח הראש למעלה ומחזיקו... בכח חשמלי, והשחיטה מלמטה למעלה.

והיות כי בכל דברים חדשים אשר לא הרגלנו בהם, רואים אח"כ החסרונות והתוצאות שמולידים בעיות חדשות ישירות או בלתי ישירות. בפרט השימוש במכונה על ידי חשמל, שעל ידי דחיפת הכפתור, בקל יוכלו להניע אמות הסיפים, צריכים מומחים גדולים ובעלי הוראה גדולים, להעריך בכובד ראש, התוצאות. ולכן נפשי בשאלתי ובקשתי לדעת חוות דעתם הגדולה דעת תורה מגדולי ישראל שיחיו. ואציע בזה ספיקותיי ופקפוקיי לאחר שחקרתי קצת ודיברתי עם כמה שוחטים מומחים ומובהקים באומנתם, ועם רבנים מומחים בעלי נסיון הממונים בבית המטבחיים. (ראה התשובות מהרה"ג שליט"א).

 

  

 

 

הסכמות ומכתבים

לספר "בשבילי השחיטה" שיצא לאור ע"י הרה"ג מוהר"ר שמחה בונם ליבערמאן שליט"א.

הספר הוא מלא וגדוש בחריפות ובקיאות מש"ס ופוסקים בחששות הנוגעים לענין שחיטה בעמידה בכלל ובהשתמשות הכלוב האמריקאי במכונה חשמלית להחזיק ולמתוח הראש.



המסכימים החיים אתנו לאוי"ט בדרך כלל הם לפי הא-ב, חוץ מאלו שמסיבות טכניות לא הי' באפשר לשבצם בדיוק לפי האותיות

משה ארי' פריינד

רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים

פעיה"ק ירושלים תובב"א

 

בס"ד, יום כ"ד סיון שנ"ת לפ"ק פעיה"ק ת"ו

בא לפני האי גברא רבא הרב הגאון המפורסם רבי שמחה בונם ליבערמאן שליט"א